הצעת חוקה

עם קובה, מודע להיסטוריה שלו, לקרבנות שהוקרבו למען החירות ולצורך להבטיחה באופן קבוע; מאשר את כבוד האדם כבסיס הסדר המדיני והחברתי; מכיר בכך שהרשות הציבורית קיימת אך ורק לשירות האומה ולהגנה על זכויות הפרט; מכריז על ריבונות הרפובליקה, כיבוד הדין, הצדק, החירות והאחריות האזרחית; מקים ומאמץ חוקה זו כחוק העליון של המדינה, כדי להבטיח ממשל רפובליקני, ייצוגי ומוגבל, ולהבטיח שלעולם לא יופעל השלטון נגד העם הקובני.

פרק א׳

על האומה, שטחה וצורת הממשל

סעיף 1. אופי המדינה

קובה היא אומה חופשית, עצמאית וריבונית, המאורגנת כרפובליקה אחידה, המיוסדת על עליונות האל האחד ועל כיבוד כבוד האדם, חירות הפרט, הצדק, זכויות היסוד של האדם ושלטון החוק.

סעיף 2. המורשת הנוצרית

רפובליקת קובה מכירה במורשתה הנוצרית כיסוד ההיסטורי, המוסרי והתרבותי של האומה.
מורשת זו מעוררת כיבוד כבוד האדם, החיים, החירות, הצדק, האחריות האישית ועליונות הטוב על פני השלטון.
הכרה זו אינה מקימה דת רשמית ואינה מגבילה את חירות המצפון או הפולחן, אשר מובטחות במלואן.

סעיף 3. איסור הקומוניזם והטוטליטריזם

ברפובליקת קובה אסורה וחייבת בעונש פלילי כל צורה של קומוניזם, טוטליטריזם או מערכת פוליטית, כלכלית או חברתית אשר:
א) מכפיפה את זכויות הפרט למדינה או לאידיאולוגיה;
ב) מבטלת או מגבילה את הקניין הפרטי;
ג) מרכזת את השלטון במפלגה, מעמד או ארגון מזוין;
ד) מבטלת את הפרדת הרשויות או את הפלורליזם הפוליטי.

שום רשות, חוק או ארגון אינם רשאים לקדם או להחזיר מערכות כאלה תחת כל שם שהוא.

סעיף 4. אי-פגיעות חוקתית

ההוראות הנוגעות לכבוד האדם, לעליונות האל האחד, למורשת הנוצרית של האומה, לאיסור הקומוניזם ולהגבלת השלטון מהוות עקרונות יסוד בלתי-ניתנים לשינוי ואינם ניתנים לביטול, להשעיה או לתיקון, אפילו באמצעות רפורמה חוקתית.

סעיף 5. איסור אפולוגטיקה אידיאולוגית

אסורים ומחויבים בסנקציה: האפולוגטיקה, הקידום, ההפצה או ההצדקה של הקומוניזם, הסוציאליזם או אידיאולוגיות קרובות השואפות ל:
א) ביטול הקניין הפרטי;
ב) הכפיפות של הפרט לשלטון הקולקטיבי;
ג) מאבק המעמדות;
ד) שינוי הסדר החברתי, המשפחתי או התרבותי;
ה) ריכוז השלטון הפוליטי.

שום חוק, מפלגה, ארגון או רשות אינם רשאים לקדם, להחזיר או ליישם מערכות כאלה, אפילו תחת כל שם אחר.

בהתאם לכך, פעילותן הפוליטית, התעמולתית, הארגונית או המוסדית אסורה בהחלט בהתאם לחוק.

סעיף 6. זהות מגדרית משפטית

מדינת רפובליקת קובה קובעת כי הזהות המגדרית הרשומה במסמכים האזרחיים הרשמיים תתאים לזו שנקבעה בלידה, לצרכים משפטיים, מנהליים וסטטיסטיים.

קביעה זו תהיה בת תוקף בלעדי לארגון הסדר הציבורי, הוודאות המשפטית, מרשמי האוכלוסין, גיבוש מדיניות ציבורית והפקת נתונים רשמיים.

סעיף 7. ערובה לכבוד ולחיים הפרטיים

המדינה מבטיחה כיבוד כבוד האדם, החיים הפרטיים והעדפות המין האישיות.
איש לא יופלה בשל נטייה מינית או התנהגות פרטית חוקית.

סעיף 8. סעיף איזון פרשני

ההוראות הנ”ל לא יפורשו כמשנות את משטר האזרחות, המשפחה, הייחוס, הספורט, הסטטיסטיקה הציבורית, ולא כמטילות דוקטרינות אידיאולוגיות חובה.

סעיף 9. סחר בסמים כפשע נגד האנושות

כל צורה של ייצור, סחר, מימון או הפצה של סמים בלתי-חוקיים מהווה פשע נגד האנושות השווה לרצח עם, בשל אופיו המכוון, המסיבי והמתמשך של השמדת חיי אדם, ובמיוחד של הנוער.

מעשים אלה נחשבים כתוקפנות ישירה נגד עצם קיומה של האומה והאנושות, ופגיעה חמורה בכבוד האדם, בחיים, במשפחה ובסדר החברתי.

בהתאם לכך, האחראים להם, ללא הבחנה בכמות, בהיררכיה, בדרגת השתתפות, באזרחות או בנסיבות, ייענשו בעונש מוות כסנקציה היחידה והבלתי-נסוגה של הסדר המשפטי, בהתאם להליכים משפטיים מחמירים, תוך כיבוד כל ערובות ההליך ההוגן הקבועות בחוקה זו.

סעיף 10. החרגת שימוש אישי

ההגדרה הקבועה בסעיף הקודם לא תחול על שימוש אישי ולא על מצבי תלות רפואית, אשר יטופלו בהתאם למדיניות בריאות הציבור, שיקום והגנה על האדם.

סעיף 11. אי-התיישנות

הפשעים המוגדרים בסעיף הקודם אינם מתיישנים, אינם ניתנים לחנינה ואינם ניתנים לקיצור עונש.

סעיף 12. ריבונות העם

הריבונות נתונה בלעדית לעם הקובני, המובן כמכלול האזרחים החופשיים והשווים, ואינה ניתנת להפקעה, להאצלה קבועה, או לממשה בשמו על ידי מפלגה פוליטית, ארגון, מנהיג, מוסד מזוין או כל קבוצה שהיא.

סעיף 13. האדם

האדם קודם למדינה ועולה עליה.
המדינה קיימת להגנה על חייו, חירותו, רכושו וכבודו של הפרט.

סעיף 14. עצמאות לאומית

הרפובליקה לא תכרות אמנות הפוגעות בריבונותה.

סעיף 15. השטח הלאומי

שטח הרפובליקה אינו ניתן להעברה ושום רשות לא תוכל להיפנות אליו, כולו או חלקו, ללא אישור הקונגרס המוסמך.

סעיף 16. צורת הממשל

ממשלת הרפובליקה היא נשיאותית, ייצוגית, דמוקרטית ומוגבלת, עם הפרדה ועצמאות של הרשויות.

סעיף 17. חוקיות השלטון

שום רשות לא תפעיל סמכויות שלא הוקנו לה בחוקה.
כל שלטון מוגבל, אחראי ומבוקר.

סעיף 18. זכות ההתנגדות

כאשר הסדר החוקתי מופר, לעם הזכות להתנגד כדי להחזיר את תוקף חוקה זו.

סעיף 19. בירה

בירת הרפובליקה היא הוואנה.

סעיף 20. אוטונומיה טריטוריאלית

מוכרת אוטונומיה של עיריות ומחוזות בהתאם לחוק.

סעיף 21. סמלים לאומיים

דגל הכוכב הבודד, הסמל הלאומי וההמנון הם הסמלים הרשמיים של הרפובליקה.

סעיף 22. עליונות חוקתית

חוקה זו היא החוק העליון של הרפובליקה.

פרק ב׳

על זכויות הפרט

סעיף 23

הבית אינו ניתן לפגיעה.

שום כניסה או חיפוש לא יתבצעו ללא הסכמת הבעלים או ללא צו שיפוטי מנומק, למעט במקרה של תפיסה בשעת מעשה.

סעיף 24. הזכות להליך הוגן

לכל אדם זכות להליך הוגן, להישמע בפני שופט מוסמך, עצמאי וחסר-פניות, ולייצוג בכל שלבי ההליך.

חזקת החפות חלה עד שיוכח אחרת ויינתן פסק דין חלוט.

סעיף 25

כאשר הזכויות המוכרות בפרק זה מופרות באופן שיטתי על ידי המחזיקים בשלטון, והאמצעים המוסדיים מתבררים כחסרי תועלת, ההתנגדות החוקתית לגיטימית במטרה הבלעדית של שיקום הסדר החוקתי.

מימוש זכות זו לא ייפלל.

פרק ג׳

על הרשות המבצעת

סעיף 26

נשיא הרפובליקה יכהן בתפקידו לתקופה של ארבע (4) שנים, הנמנות ממועד כניסתו לתפקיד.

סעיף 27

הנשיא רשאי להיבחר מחדש פעם אחת בלבד, ברצף או שלא ברצף.

בשום מקרה לא יכהן אדם כנשיא ליותר משתי (2) קדנציות בסך הכול, גם אם הקדנציות אינן רצופות או נובעות מרפורמה חוקתית, פרשנות שיפוטית, מצב חריג או שינוי בשם התפקיד.

סעיף 28. פסילה בשל ניסיון להנצחת שלטון

כל ניסיון להאריך את המנדט הנשיאותי, בכל צורה שהיא, בחירה חוזרת נוספת או שינוי המגבלה שנקבעה, יגרור פיטורים מיידיים ופסילה לצמיתות מכהונה ציבורית.

פרק ד׳

על הרשות המחוקקת

סעיף 29. משך המנדט המחוקק

חברי בית הנבחרים ייבחרו לתקופה של שנתיים (2).

הסנאטורים ייבחרו לתקופה של ארבע (4) שנים.

סעיף 30. חידוש הדרגתי של הסנאט

חידוש הסנאט יתבצע באופן הדרגתי, כך שבכל בחירות רגילות יתחלף מחצית מחבריו, להבטחת המשכיות מוסדית ויציבות חקיקתית.

סעיף 31. הגבלת קדנציות בקונגרס

שום אדם לא יוכל לכהן כנציג או כסנאטור ליותר משלוש (3) קדנציות בכל אחד מבתי המחוקקים, רצופות או לא.

סעיף 32. איסור בחירה חוזרת בלתי-מוגבלת

אסורה כל צורה של בחירה חוזרת בלתי-מוגבלת, אוטומטית או סמויה של חברי הקונגרס, אפילו באמצעות רפורמה חוקתית, חוק פרשני, שינוי בשם התפקיד או מצב חריג.

סעיף 33. אי-תאימות זמנית

מי שכיהן כנשיא הרפובליקה לא יוכל לתפוס מקום בקונגרס אלא לאחר שחלפה תקופה מלאה של ארבע (4) שנים מסיום כהונתו.

פרק ה׳

על הרשות השופטת

סעיף 34

הרשות השופטת עצמאית, בלתי-עקירה וכפופה אך ורק לחוקה ולחוק.
תפקידה העיקרי הוא להגן על הפרט מפני השלטון ולהבטיח את העליונות החוקתית.

הרשות השופטת עצמאית מכל שאר הרשויות במדינה ומופעלת על ידי בתי משפט שהוקמו בחוק בהתאם לחוקה זו.

סעיף 35

השופטים לא יהיו כפופים למנדט, להוראות, ללחץ או להתערבות של שום רשות, גוף, מפלגה או ארגון.

כל התערבות בתפקוד השיפוטי בטלה ומחייבת באחריות פלילית ואישית.

סעיף 36

השופטים בלתי-עקירים כל עוד נוהגים בהגינות ומקיימים את החוקה.

הבלתי-עקירות אינה שוללת אחריות אזרחית, פלילית או משמעתית בשל הפרת החוקה או החוק.

סעיף 37. גישה לצדק

לכל אדם זכות גישה לבתי משפט עצמאיים להגנה אפקטיבית על זכויותיו.

שום חוק ושום רשות לא יוכלו למנוע, לעכב או להתנות גישה זו.

סעיף 38. ביקורת שיפוטית חוקתית

הרשות השופטת מוסמכת לקיים ביקורת שיפוטית חוקתית על חוקים, צווים ומעשי רשות.

כל נורמה או מעשה הסותרים חוקה זו יוכרזו כבטלים מעיקרם.

סעיף 39. בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא הגוף העליון של הרשות השופטת והפרשן הסופי של חוקה זו, בלא פגיעה בביקורת המפוזרת המופעלת על ידי שאר בתי המשפט.

בית המשפט העליון יורכב ממספר אי-זוגי של שופטים, שלא יעלה על תשעה (9), בהתאם לחוק.

שופטי בית המשפט העליון יתמנו על ידי נשיא הרפובליקה באישור הסנאט, בהליך פומבי, שקוף ומבוסס על כשירות.

סעיף 40

להתמנות לשופט בית המשפט העליון נדרש:
א) יושרה מוכרת וכשירות משפטית;
ב) ניסיון מינימלי בעיסוק במשפט;
ג) אי-השתתפות בהקמה, בקידום או בתמיכה בשלטונות טוטליטריים האסורים בחוקה זו.

סעיף 41

שופטי בית המשפט העליון יתמנו לכהן בתפקידם לכל ימי חייהם כערובה לעצמאות, לחוסר-פניות וליציבות הסדר החוקתי. פיטוריהם יתאפשרו אך ורק בהליך המשפטי המתאים ובמקרים בלבד של שחיתות שיפוטית, בגידה במדינה, ביצוע עבירות פליליות חמורות, אי-כשרות גופנית או נפשית המוכחת כראוי, או פרישה בהתאם לחוק. כל עילת פיטורים אחרת בטלה מעיקרה.

סעיף 42

אסורים בתי משפט לשעת חירום וכל צורה של שיפוט מיוחד שנוצר למטרות פוליטיות, אידיאולוגיות או דתיות.

סעיף 43

פסקי הדין מחייבים את כל הרשויות והאנשים.

אי-קיום פסק דין מהווה הפרה חוקתית חמורה.

פרק ו׳

על האזרחות

סעיף 44. קובנים מלידה הם בלעדית:

א) ילדים של אב או אם קובניים, שנולדו בתחום הרפובליקה או מחוצה לה;
ב) שנולדו בחו”ל להורים קובניים שאיבדו את אזרחותם מסיבות פוליטיות או גלות, ובלבד שיביעו את רצונם להיות קובניים בהתאם לחוק.

סעיף 45

לידה בשטח הרפובליקה אינה מעניקה כשלעצמה את האזרחות הקובנית.

שום אדם לא יוכל לרכוש את הלאומיות הקובנית בשל העובדה הבלעדית שנולד בקובה.

סעיף 46

האזרחות הקובנית ניתנת לרכישה באמצעות귀 귀화 חריגה, במקרים ובתנאים שנקבעו בדווקנות בחוק, ובלבד שהמבקש:
א) יוכיח קשרי משפחה ישירים עם אזרחים קובניים;
ב) התגורר כחוק במדינה למשך הזמן שנקבע בחוק;
ג) ישבע אמונים לחוקה ולרפובליקה;
ד) יוותר מפורשות על כל נאמנות פוליטית או אידיאולוגית שאינה מתיישבת עם חוקה זו.

סעיף 47. הכרה בריבוי אזרחויות

רפובליקת קובה מכירה בכפל אזרחות ואף בשלוש אזרחויות.

החזקת אזרחות נוספת אחת או יותר אינה מפקיעה את האזרחות הקובנית ואת הזכויות האזרחיות הנובעות ממנה, בתנאים שנקבעו בחוק.

סעיף 48. נאמנות חוקתית בלעדית

ההכרה בריבוי אזרחויות אינה מרמזת על ריבוי נאמנויות פוליטיות.

כל אזרח קובני, יהיו לו כמה אזרחויות שיהיו, חב נאמנות פוליטית בלעדית לחוקה ולרפובליקת קובה כאשר הוא פועל בתחום הזכויות והחובות הציבוריות.

סעיף 49. מניעות לכהונה בתפקידים ציבוריים בכירים

אזרחים קובניים המחזיקים בכפל אזרחות או בשלוש אזרחויות לא יוכלו לכהן בתפקידים ציבוריים ברמה לאומית, מחוזית או שוות-ערך, לרבות בין השאר:
א) הנשיאות וסגן הנשיאות של הרפובליקה;
ב) המשרדים וסגני המשרדים;
ג) הקונגרס של הרפובליקה;
ד) בית המשפט העליון;
ה) הפיקוד העליון של הכוחות המזוינים וגופי הביטחון.

יוכלו לכהן בתפקידים ציבוריים ברמה עירונית, בהתאם לחוק.

סעיף 50. שוויון אזרחי וזכויות פרטיות

שום אזרח קובני לא יופלה בזכויותיו האזרחיות, הרכושיות, המשפחתיות או הכלכליות בשל החזקת אזרחות אחת או יותר.

סעיף 51. שלילת אזרחות

האזרחות הקובנית ניתנת לשלילה רק בשל:
א) שירות פעיל לכוח זר נגד האינטרסים של רפובליקת קובה;
ב) אימוץ מרצון של נאמנות פוליטית שאינה מתיישבת עם חוקה זו;
ג) השתתפות מוכחת במעשים שנועדו לערער את הסדר החוקתי.

בכל המקרים נדרש פסק דין חלוט של בית משפט.

סעיף 52. השבת אזרחות

האזרחות הקובנית ניתנת להשבה בהתאם לחוק למי שאיבד אותה מסיבות פוליטיות, גלות או רדיפה, ובלבד ש:
א) ישבע אמונים לחוקת רפובליקת קובה;
ב) לא עבר פשעים חמורים נגד האומה או זכויות האדם.

פרק ז׳

על משטר הקרקע

סעיף 53. על משטר הקרקע והמבנים

כל קרקע ותת-קרקע של השטח הלאומי שייכת לרפובליקת קובה, כנציגה הקבועה של העם הקובני.

בעלות זו אינה ניתנת להעברה, אינה מתיישנת ואינה ניתנת להמחאה, ואינה ניתנת להפקעה פרטית, קולקטיבית, מפלגתית או אידיאולוגית.

סעיף 54

מבנים, בינויים ושיפורים שהוקמו על הקרקע יכולים להיות בבעלות פרטית מלאה, תוך הכרה מלאה בזכות הבעלות, השימוש, ההנאה, ההעברה, הירושה והעמסת שעבוד, בהתאם לחוק.

הבעלות על נכס בנוי מהווה זכות יסוד המוגנת חוקתית.

סעיף 55. הפרדה משפטית בין קרקע לבינוי

הבעלות על המבנים עצמאית משפטית מהבעלות הציבורית על הקרקע עליה הם יושבים.

שום רשות לא תוכל להשתמש בבעלות המדינה על הקרקע כדי להגביל, לרוקן מתוכן או להחרים בעקיפין את הבעלות הפרטית על המבנים.

סעיף 56. שימוש בקרקע ותמלוג מדינתי

כל בעל נכס בנוי ייהנה מזכות שימוש בקרקע ההכרחית בלבד לאותו מבנה.

שימוש זה יהיה כפוף לתשלום תמלוג שנתי לטובת המדינה, מחושב לפי מטר מרובע של קרקע המשמשת בפועל, בתנאים, במגבלות ובסכומים שנקבעו בחוק.

סעיף 57. מגבלות על תמלוג הקרקע

תמלוג חכירת הקרקע יעמוד בכל מקרה בעקרונות הבאים:
א) מידתיות;
ב) סבירות;
ג) צפיות;
ד) אי-החרמה.

בשום מקרה לא ישמש התמלוג כאמצעי עקיף להפקעה, ללחץ פוליטי, לענישה מיסויית או לשלילת זכות הבעלות על המבנים.

סעיף 58. המטרה החוקתית של משטר הקרקע

משטר הקרקע החוקתי של הבעלות הציבורית על הקרקע והבעלות הפרטית על המבנים נועד אך ורק ל:
א) מניעת ספסרות בנדל”ן;
ב) הבטחת שימוש רציונלי ומסודר בשטח;
ג) הבטחת גישה ממשית לדיור הגון ובר-השגה;
ד) מניעת ריכוז מופרז של קרקע כצורת שליטה כלכלית.

סעיף 59. ביטחון משפטי של הבעלים

שום בעל נכס בנוי לא יישלל מזכותו אלא מטעם ממשי וספציפי של תועלת ציבורית, בפיצוי מוקדם, הוגן ובמזומן, ועם שליטה שיפוטית מלאה.

ביטול או שינוי זכות השימוש בקרקע יתאפשרו רק מסיבה משפטית חמורה ומוכחת כדין.

סעיף 60. איסור קולקטיביזציה והלאמה

אסורה כל צורה של קולקטיביזציה, הלאמה או הפקעה אידיאולוגית של קרקע או מבנים.

הבעלות המדינתית על הקרקע לא תשמש להנחלת מערכות טוטליטריות, קומוניסטיות או של שליטה חברתית האסורות בחוקה זו.

סעיף 61. אי-פגיעות משטר הקרקע (עקרון יסוד)

משטר הקרקע החוקתי של הבעלות הציבורית על הקרקע והבעלות הפרטית המלאה על המבנים לא ניתן לביטול, להשעיה או לשינוי, אפילו באמצעות רפורמה חוקתית.

פרק ח׳

על המשטר הבחירתי

סעיף 62. רוב מיוחס לתפקידים נבחרים

כל תפקיד ציבורי הנבחר בבחירות כלליות ידרוש, לשם בחירה תקפה, קבלת מינימום חמישים וחמישה אחוזים (55%) מהקולות הכשרים שהוגשו.

כאשר בסיבוב הצבעה הראשון אף מועמד לא יגיע לאחוז זה, ייערך סיבוב בחירות שני, שאליו ייגשו אך ורק שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר בסיבוב הראשון.

ייבחר בסיבוב השני המועמד שיגיע לכל הפחות לחמישים וחמישה אחוזים (55%) מהקולות הכשרים שהוגשו.

סעיף 63. חובת סף הלגיטימיות

דרישת הרוב המיוחס שנקבעה בסעיף הקודם היא חובה, בלתי-ניתנת לביטול ולהפחתה, ולא ניתן לשנותה בחוק רגיל, צו, תקנה, פרשנות שיפוטית או רפורמה בחירתית חלקית.

כל בחירות שנערכו בניגוד לסף זה בטלות מעיקרן.

סעיף 64. תחולה

משטר הרוב המיוחס וסיבוב הבחירות השני יחול לכל הפחות על בחירת:
א) הנשיא וסגן הנשיא של הרפובליקה;
ב) חברי הקונגרס של הרפובליקה;
ג) נגידים או רשויות שנקבעו בחוק;
ד) ראשי עיר ורשויות עירוניות נבחרות.

החוק רשאי להרחיב דרישה זו לתפקידים נבחרים אחרים, אך לא להקטינה לעולם.

פרק ט׳

על ההגנה הלאומית, הביטחון והכוחות המזוינים

העיקרון המנחה של הפרק:

הגנת הרפובליקה נתפסת אך ורק כהגנה על חיי האדם, שלמות השטח, הריבונות האזרחית וביטחון האוכלוסייה, תוך איסור מוחלט על כל תפיסה מיליטריסטית, אידיאולוגית או דכאנית של הכוח המזוין.

סעיף 65. דה-מיליטריזציה של המדינה

רפובליקת קובה מתכוננת כמדינה אזרחית לא-מיליטריסטית.
מודל הכוחות המזוינים המסורתיים כאמצעי פוליטי, אידיאולוגי או של שליטה פנימית מבוטל סופית.

שום מוסד מזוין לא יפעיל כוח פוליטי, לא יתדיין, לא יתערב בחיים האזרחיים ולא ישפיע על ניהול המדינה.

סעיף 66. ביטול השירות הצבאי החובה

השירות הצבאי החובה בכל צורותיו מבוטל.
שום אזרח לא יוכל להיאלץ לקבל הכשרה צבאית, לשאת נשק או להצטרף לגופים מזוינים בניגוד לרצונו.

השירות לאומה יתבצע אך ורק בדרכים אזרחיות, בשכר ובהתאם לחוק.

סעיף 67. הקמת המשמר הלאומי להגנה אזרחית

מוקם המשמר הלאומי של רפובליקת קובה כגוף מיוחד, לא-צבאי, בעל אופי טכני-הומניטרי.

למשמר הלאומי יהיו תפקידים בלעדיים אלה:
א) חילוץ והצלה באסונות טבע;
b) הגנה אזרחית מפני הוריקנים, שיטפונות, שריפות, רעידות אדמה ומצבי חירום;
ג) פינוי, סיוע הומניטרי ותמיכה לוגיסטית לאוכלוסייה;
ד) שיתוף פעולה בינלאומי במשימות סיוע וחילוץ.

למשמר הלאומי לא יהיו תפקידים דכאניים, פוליטיים או של שליטה חברתית.

סעיף 68. אופי ועקרונות המשמר הלאומי

המשמר הלאומי:
א) יהיה כפוף בהחלט לרשות האזרחית החוקתית;
ב) לא ייחשב ככוח מזוין במובן הצבאי;
ג) יפעל על פי עקרונות ניטרליות פוליטית, מקצועיות, חוקיות והגנה על חיי האדם;
ד) יורכב אך ורק מכוח אדם שכיר, מיומן ומוסמך.

סעיף 69. ארגון מחדש של הצי כמשמר חוף

הצי הצבאי הנוכחי מוסב לשירות המשמר החופי הלאומי של רפובליקת קובה.

לשירות המשמר החופי יהיו תפקידים בלעדיים אלה:
א) חילוץ והצלה ימיים;
ב) הגנה על חיי אדם בים;
ג) פיקוח על המים הטריטוריאליים;
ד) מאבק ישיר ומתמיד בסחר בסמים ובסחר בלתי-חוקי בדרך ימית;
ה) שיתוף פעולה בינלאומי במבצעי חילוץ וביטחון ימי.

כל תפקיד התקפי, לוחמתי או של השלכת כוח צבאי מחוץ לגבולות המדינה אסור.

סעיף 70. ביטול חיל האוויר הצבאי

חיל האוויר הצבאי מבוטל ומחוסלים סופית:
א) מטוסי קרב;
ב) מערכות נשק אווירי התקפיות;
ג) כל דוקטרינת מלחמה אווירית.

האמצעים האוויריים הקיימים או העתידיים יועברו למשמר הלאומי ולמשמר החוף למטרות בלעדיות של:
א) חילוץ והצלה;
ב) פינוי רפואי;
ג) תגובה לאסונות;
ד) פיקוח אזרחי וסביבתי;
ה) מאבק בסחר בסמים במי השיפוט.

סעיף 71. איסור נשק התקפי

רפובליקת קובה מוותרת באופן קבוע ובלתי-הפיך על החזקה, פיתוח, רכישה או פריסה של:
א) נשק כבד התקפי;
ב) נשק להשמדה המונית;
ג) מערכות לחימה המיועדות לתוקפנות חיצונית.

סעיף 72. כפיפות מוחלטת לרשות האזרחית

כל גופי הביטחון, ההצלה וההגנה יהיו כפופים בהחלט ל:
א) החוקה;
ב) הרשויות האזרחיות הנבחרות דמוקרטית;
ג) הפיקוח השיפוטי והפרלמנטרי.

ציות לפקודה אינו פוטר מאחריות אישית על הפרת זכויות אדם או חוקה זו.

סעיף 73. איסור פוליטיזציה

אסורה כל צורה של:
א) כחיה אידיאולוגית;
ב) נאמנות מפלגתית;
ג) השתתפות פוליטית פעילה
מצד כוח האדם של המשמר הלאומי, שירות המשמר החופי או כל גוף ביטחוני.

סעיף 74. המטרה החוקתית

מודל הביטחון שנקבע בפרק זה נועד אך ורק ל:
א) הגנה על חיי אדם וכבוד האדם;
ב) הבטחת ביטחון האוכלוסייה מפני אסונות ומצבי חירום;
ג) מניעת השימוש בכוח המזוין כאמצעי דיכוי;
ד) הבטחה שלעולם לא תהפוך מנגנון צבאי לאדון המדינה.

סעיף 75. סעיף אי-פגיעות

ההוראות של פרק זה הנוגעות ל:

ביטול הכוחות המזוינים המסורתיים,
ביטול השירות הצבאי החובה,
האופי האזרחי של המשמר הלאומי,
הסבת הצי למשמר חוף,
ואיסור הנשק ההתקפי,
לא ניתנות לביטול, להשעיה או לשינוי, אפילו באמצעות רפורמה חוקתית.

סעיף 76. אי-תאימות מוחלטת של כוח אדם מזוין בשירות פעיל

שום חבר בשירות פעיל של המשמר הלאומי, שירות המשמר החופי, גופי ביטחון, מודיעין או כל מוסד מזוין או במדים של המדינה לא יוכל:

א) לכהן בתפקיד ציבורי נבחר;
ב) לכהן בתפקיד פוליטי מפלגתי;
ג) להיות מועמד או לנהל תעמולה;
ד) לכהן בתפקידי הנהגה פוליטית או מנהלית אזרחית, פרט לתפקידים טכניים גרידא שנקבעו בחוק שאינם כרוכים בסמכות פוליטית.

כל מעשה, מינוי או בחירה שנעשו בניגוד לסעיף זה בטלים מעיקרם.

סעיף 77. הפרדה זמנית חובה

לשם התמודדות או כהונה בתפקידים ציבוריים או פוליטיים, כוח האדם הנזכר בסעיף הקודם חייב ל:

א) לצאת לגמלאות סופית או לעבור לרזרבה; ו
ב) לעמוד בתקופת הפרדה מוסדית מינימלית של ארבע (4) שנים ממועד הפרישה בפועל מהשירות הפעיל.

החוק רשאי לקבוע תקופות ארוכות יותר לתחומים רגישים (מודיעין ופיקוד מבצעי), אך לא קצרות יותר.

פרק י׳

על אחריות, יושרה וסנקציה של פקידי ציבור

סעיף 78. אחריות מוחלטת על שחיתות ומעילה

כל פקיד, רשות או עובד ציבור אשר, במסגרת תפקידו או בקשר אליו:

א) יבצע מעילה, יסיט, יגנוב או יאפשר גניבה של כספים, נכסים או משאבים ציבוריים;
ב) יבצע מעשי שחיתות, העשרה בלתי-חוקית, הונאה, סחר בהשפעה או שימוש לרעה בכוח;
ג) יקבל, ידרוש או יסכים לשוחד, מתנות או טובות הנאה שלא כדין, ישירות או בעקיפין;

יידון פלילית בהתאם לחוק, ללא פגיעה באחריות האזרחית והמנהלית המתאימה.

סעיף 79. החרמת נכסים בלתי-חוקיים

כל אדם שהורשע בעבירות הקבועות בסעיף הקודם יהיה כפוף ל:

א) החרמה מלאה של הנכסים, הנכסים וההטבות שנרכשו בצורה בלתי-חוקית, כמו גם אלה שמקורם החוקי אינו ניתן להצדקה;
ב) השבה מלאה של הכספים או הנכסים לרכוש הציבורי;
ג) אחריות רכושית מורחבת לשמשונים, מתווכים, בני משפחה או צדדים שלישיים שסייעו בהסתרה או בנהנות מנכסים בלתי-חוקיים, בהתאם לחוק.

ההחרמה תחול אך ורק על פי פסק דין שיפוטי חלוט, תוך כיבוד מלא לזכויות ההליך ההוגן.

סעיף 80. אי-התיישנות של עבירות שחיתות

עבירות השחיתות, המעילה בכספי ציבור, ההעשרה הבלתי-חוקית והשוחד:

א) אינן מתיישנות;
ב) אינן ניתנות לחנינה, לקיצור עונש או לשינוי;
ג) לא יוכלו ליהנות מחוקי נקודת סיום, התיישנות רטרואקטיבית או חסינויות מיוחדות.

סעיף 81. פסילה לצמיתות

אנשים שהורשעו בעבירות הקבועות בפרק זה יהיו פסולים לצמיתות ל:

א) כהונה בכל תפקיד ציבורי;
ב) ניהול נכסים או משאבי המדינה;
ג) התקשרות עם גופים ציבוריים.

סעיף 82. תחולה זמנית ורדיפת העבר

הוראות פרק זה יחולו על:

א) עבירות שנעברו לאחר כניסתה לתוקף של חוקה זו;
ב) עבירות שנעברו קודם לכן, שלגביהן לא בוצעה השבה מלאה של הנזק, אך ורק לצרכי רדיפה רכושית ושחזור נכסים ציבוריים.

תחולה זו אינה פוגעת בעיקרון החוקיות הפלילית, שכן היא מתייחסת להשלכות רכושיות ואחריות אזרחית, בהתאם למשפט הבינלאומי.

סעיף 83. סעיף מיגון נגד שחיתות

ההוראות הנוגעות ל:

אי-התיישנות,
החרמת נכסים בלתי-חוקיים,
הפסילה לצמיתות,
לא ניתנות לביטול או להחלשה, אפילו באמצעות רפורמה חוקתית.

פרק י”א

על ריבונות המזון והזכות לתזונה בכבוד

העיקרון המנחה של הפרק

תזונה מספקת, בריאה ונגישה היא תנאי חיוני לכבוד האדם, לייצוב החברתי ולריבונות הלאומית.
רעב, מחסור מלאכותי ותלות תזונתית מהוות צורות של שליטה שאינן מתיישבות עם חוקה זו.

סעיף 84. הזכות לתזונה

לכל אדם זכות לתזונה מספקת, מזינה, מגוונת, בטוחה ונגישה.

המדינה חייבת ליצור את התנאים המשפטיים, הכלכליים והמוסדיים הדרושים כדי שזכות זו תהיה ממשית ואפקטיבית, ללא הקצבה, אפליה או שליטה פוליטית.

סעיף 85. ריבונות מזון

רפובליקת קובה מבטיחה את ריבונות המזון שלה כיכולת ממשית וקבועה לייצר, לגשת ולהפיץ מזון לאוכלוסייתה, ללא תלות מבנית במדינות זרות, ארגונים בינלאומיים או מנגנוני שליטה פוליטית.

ריבונות המזון היא מטרה אסטרטגית של המדינה ועיקרון מנחה של המדיניות הכלכלית הלאומית.

סעיף 86. ייצור מזון חופשי

ייצור המזון הוא פעילות חופשית, חוקית ומוגנת.

המדינה:
א) מבטיחה חופש לייצר, לעבד, להוביל ולשווק מזון;
ב) אוסרת מונופולים ממשלתיים, מפלגתיים או אידיאולוגיים במגזר המזון;
ג) מבטיחה כללים ברורים, יציבים ולא-מחרימים ליצרנים, קואופרטיבים וחברות פרטיות.

סעיף 87. איסור רעב כאמצעי שלטון

אסור להשתמש בגישה למזון כ:
א) מנגנון שליטה חברתית או פוליטית;
ב) אמצעי ענישה, אפליה או דיכוי;
ג) אמצעי כפיפות אידיאולוגית של האזרח.

כל פרקטיקה הגורמת למחסור מלאכותי ו/או מכוון, הצטברות מדינתית או הקצבה כפויה תיחשב כהפרה חמורה של חוקה זו.

סעיף 88. ביטול ההקצבה

ההקצבה הקבועה של מזון כמערכת מבנית מבוטלת.

המדינה לא תוכל להטיל מערכות הפצה המגבילות באופן שרירותי את הכמות, המגוון או הגישה למזון מסיבות אידיאולוגיות, פוליטיות או מנהליות.

סעיף 89. שוק מזון חופשי ותחרותי

הגישה למזון תנוהל על ידי שוק חופשי, שקוף ותחרותי, הכפוף אך ורק לתקנות סניטריות, לתקני איכות ולהגנת הצרכן.

המחירים לא יוכלו להיקבע באופן מרוכז כאשר הדבר יוצר מחסור, שוק שחור או שחיתות.

סעיף 90. תמיכה ביצרן המקומי

המדינה תקדם באופן עדיפותי:
א) הייצור החקלאי ורפת המקומי;
ב) גישה לתשומות, טכנולוגיה, מימון וביטוח;
ג) חוזים חופשיים וייצוא עודפים;
ד) ביטול מכשולים בירוקרטיים המרתיעים מייצור.

היצרן יוגן, לא יירדף.

סעיף 91. יבוא מזון משלים

יבוא המזון יהיה חופשי ומשלים לייצור המקומי.

המדינה לא תוכל:
א) להמונופל את היבוא;
ב) להגבילו לשם קידום שליטה פוליטית;
ג) למנוע מהמגזר הפרטי גישה לשווקים בינלאומיים.

סעיף 92. בטיחות סניטרית ואיכות

המדינה תבטיח:
א) בקרות סניטריות אפקטיביות;
ב) בטיחות מזון;
ג) מידע ברור לצרכן.

הרגולציה הסניטרית לא תוכל לשמש תירוץ להגבלת הייצור או הסחר החוקי במזון.

סעיף 93. הגנה במצבי חירום

במצבים חריגים של אסון טבע או מצב חירום לאומי, המדינה רשאית לנקוט אמצעים זמניים להבטחת הגישה למזון, ובלבד שהם:
א) מידתיים;
ב) לא-מפלים;
ג) מוגבלים בזמן;
ד) כפופים לפיקוח שיפוטי ופרלמנטרי.

סעיף 94. איסור ניצול אידיאולוגי

שום תוכנית מזון, סיוע, סובסידיה או מדיניות אספקה לא תותנה ב:
א) נאמנות פוליטית;
ב) שייכות אידיאולוגית;
ג) התנהגות בחירות;
ד) הצטרפות לארגוני מדינה או מפלגה.

סעיף 95. אחריות המדינה

חוסר פעולה, רשלנות חמורה או אימוץ מדיניות הגורמת למחסור כרוני, רעב או תלות תזונתית מבנית תיצור אחריות פוליטית, מנהלית ורכושית של הפקידים האחראים, בהתאם לחוקה זו.

סעיף 96. זכות שימוש חקלאי ורפת מובטחת

מאחר שכל קרקע ותת-קרקע של השטח הלאומי שייכת לרפובליקת קובה כנציגה הקבועה של העם הקובני, המדינה מבטיחה את הזכות לשימוש חקלאי ורפת לכל איכר, יצרן או מגדל הרוצה לעבד את הקרקע.

השימוש יינתן:
א) באופן חופשי, מרצון ולא-מפלה;
ב) בתמלוג קבוע סמלי של עשרה סנטים (0.10 דולר ארה”ב) למטר מרובע לשנה, או שוויו במטבע לאומי;
ג) עם ביטחון משפטי מלא כל עוד הקרקע מנוצלת אפקטיבית בהתאם לייעודה הפרודוקטיבי.

זכות השימוש תוכל להתבטל רק כאשר הקרקות שניתנו יישארו ללא ניצול פרודוקטיבי לתקופה רציפה העולה על שלוש (3) שנים, פרט למקרי כוח עליון המוכחים כדין בהתאם לחוק.

ביטול זכות השימוש לא יוכל בשום מקרה להיות בעל אופי החרמה, פוליטי או שרירותי, והוא יהיה כפוף לפיקוח שיפוטי.

סעיף 97. פטור ממס לייצור חקלאי ורפת

לשם הבטחה אפקטיבית של ריבונות המזון, כל האמצעים, המכשירים, התשומות, המכונות, הכלים, המוצרים והטכנולוגיות המיועדים לניצול חקלאי או רפת יהיו פטורים ממסים, אגרות ומכסים, הן בייצורם המקומי והן ביבוא.

מהפטור מוחרגים במפורש:
א) דלקים;
ב) מוצרי אנרגיה נגזרים;
ג) תשומות שאינן קשורות ישירות לייצור חקלאי או לרפת.

החוק יקבע מנגנוני בקרה הדרושים למניעת סטייה של הטבות אלה, מבלי להכביד על הפעילות הפרודוקטיבית.

פרק י”ב

על שירותים בסיסיים, אנרגיה ותשתית חיונית

סעיף 98. זכות לשירותים בסיסיים

לכל אדם זכות לגישה רציפה, בטוחה ומספקת ל:
א) חשמל;
ב) מי שתייה;
ג) ביוב;
ד) שירותי תקשורת בסיסיים.

מתן שירותים אלה הוא חובה חיונית ולא יוכל לשמש כאמצעי שליטה פוליטית, ענישה, אפליה או לחץ חברתי.

סעיף 99. איסור הפסקה מבנית

אסורה הפסקה שיטתית, ממושכת או מתוכננת של שירותים בסיסיים כמדיניות מבנית של המדינה.

הפסקה תתאפשר רק מסיבות טכניות, כוח עליון או תחזוקה הכרחית, באופן זמני ומידתי.

סעיף 100. אחריות המדינה

רשלנות חמורה, אי-השקעה מכוונת או ניהול כושל הגורמים לקריסה ממושכת של שירותים בסיסיים יצרו אחריות מנהלית, אזרחית ופוליטית של הפקידים המוסמכים.

פרק י”ג

על חירות כלכלית, יזמות ותחרות

סעיף 101. חירות עסקית

מוכרים חירות עסקית, יוזמה פרטית ויזמות חוקית.

המדינה לא תוכל להטיל מונופולים ממשלתיים, מפלגתיים או צבאיים, ולא להגביל פעילות כלכלית מסיבות אידיאולוגיות.

סעיף 102. הגנת התחרות

מובטח שוק חופשי ותחרותי.

אסורים:
א) מונופולים ממשלתיים קבועים;
ב) חברות הנשלטות על ידי כוחות מזוינים או גופי ביטחון;
ג) ריכוז שוק מופרז המקודם על ידי הרשות הציבורית.

סעיף 103. ביטחון משפטי כלכלי

הכללים הכלכליים יהיו ברורים, יציבים וצפויים.
אסורה כל צורה של החרמה עקיפה באמצעות אינפלציה, פיקוח שרירותי או שינויים רטרואקטיביים.

פרק י”ד

על הבנק המרכזי, המטבע והחסכונות

סעיף 104. עצמאות הבנק המרכזי

הבנק המרכזי של הרפובליקה הוא אוטונומי ועצמאי מהסמכות הפוליטית.

אסורה הדפסת כסף למימון הוצאות ציבוריות, גירעונות תקציביים או תוכניות פוליטיות.

סעיף 105. הגנה על החסכונות

החסכונות של האזרח מוגנים חוקתית.

אסורים:
א) הקפאות פיננסיות;
ב) הקפאת פיקדונות;
ג) המרות מטבע כפויות;
ד) פיחות מחרים.

פרק ט”ו

על הזכות למידע וחירות דיגיטלית

סעיף 106. הזכות לאינטרנט

לכל אדם זכות לגישה חופשית, ללא צנזורה, לאינטרנט ולטכנולוגיות המידע.

סעיף 107. איסור צנזורה דיגיטלית

אסורים:
א) צנזורה של תכנים מסיבות פוליטיות;
ב) חסימת רשתות או פלטפורמות שאינן סותרות את רוח החוק;
ג) הפסקות אינטרנט כמנגנון שליטה.

פרק ט”ז

על חינוך חופשי ולא-אידיאולוגי

סעיף 108. חינוך ללא עיקוב

החינוך יהיה חופשי, פלורליסטי ולא-אידיאולוגי.

אסורה כל צורה של כחיה פוליטית חובה במוסדות חינוך ציבוריים או פרטיים.

סעיף 109. זכויות ההורים

להורים זכות עדיפה להחליט על החינוך המוסרי והמעצב של ילדיהם, בהתאם לחוק.

פרק י”ז

על בריאות הציבור בכבוד

סעיף 110. הזכות לבריאות

לכל אדם זכות לטיפול רפואי חינמי, מכובד, ממשי ובזמן.

סעיף 111. עדיפות לאומית

אסור להקצות משאבים רפואיים, כוח אדם רפואי או משימות בינלאומיות כאשר הדבר פוגע בטיפול הפנימי באוכלוסייה.

סעיף 112. תרופות

המדינה תבטיח, באמצעים עצמאיים או תאגידיים, אספקה סדירה של תרופות חיוניות.

פרק י”ח

על הפנסיה וההגנה החברתית

סעיף 113. פנסיה בכבוד

לכל אדם זכות לפנסיה מספקת לחיים בכבוד.

סעיף 114. הגנה על מערכת הפנסיה

קרנות הפנסיה לא יוכלו לשמש למטרות פוליטיות או פיננסיות הזרות לייעודן.

פרק י”ט

על הסביבה, המים והמשאבים הטבעיים

סעיף 115. הגנת הסביבה

המדינה תגן על הסביבה, המים, הקרקע, התת-קרקע ואגני הניקוז.

סעיף 116. אחריות סביבתית

כל אדם או גוף הגורמים נזק סביבתי יהיו אחראים לתיקונו המלא.

פרק כ׳

על גופי הפיקוח המוסדי

סעיף 117. מבקר המדינה הכללי

מוקם מבקר המדינה הכללי של הרפובליקה כגוף עצמאי לביקורת ההוצאה הציבורית.

סעיף 118. פרקליטות אוטונומית

הפרקליטות תפעל באוטונומיה תפקודית, ללא כפיפות פוליטית.

סעיף 119. סנגור הציבור

מוקם סנגור הציבור להגנה ישירה על זכויות האזרחים מול המדינה.

פרק כ”א

על ההוראות המעבריות

סעיף 120. כניסה לתוקף

חוקה זו נכנסת לתוקף ביום הכרזתה.

סעיף 121. פקיעה אוטומטית

מתבטלים מעיקרם כל הגופים, התפקידים והמבנים שאינם מתיישבים עם חוקה זו.

סעיף 122. המשכיות משפטית מוגבלת

החוקים הקודמים ימשיכו לחול רק במידה שאינם סותרים את חוקה זו ועד להחלפתם המפורשת.